אנרגיה מתחדשת - ביו מסה
אנרגיה מתחדשת - ביו מסה
כיום איכות הסביבה נמצאת על סדר היום ואף מעוררת לא מעט דאגה. כולנו מודעים להתחממות כדור הארץ ולזיהום האוויר, ומבינים שהגיע הזמן לנקוט עמדה ולעשות מעשה. אם הייתם קשובים לפרסומים בתקשורת, ייתכן שיצא לכם להיתקל בקריאה להעדיף מזגן כאמצעי חימום שלכאורה לא מזהם וכביכול ידידותי לסביבה, אך האם שאלתם את עצמכם פעם ממה מיוצר החשמל שמפעיל את המזגן שלכם? ומנגד – האם נתקלתם בטענות האומרות כי קמיני עץ הינם מזהמים מהשורה הראשונה, והינם גורם משמעותי בזיהום האוויר ואף מואשמים בגרימת מחלות נשימתיות ואחרות והתחלתם לחשוש?
חשוב להבין כי אנו חיים במציאות שאינה סטרילית. איננו בוחרים בין שימוש "מזהם" לשימוש ש"אינו מזהם". בפועל – אנחנו בוחרים בין "מזהם יותר" ל"מזהם פחות", כאשר למעשה אף יתכן שבמובנים מסוימים ה"מזהם פחות" הוא בכלל "מזהם יותר" מהדלת האחורית. לא ניתן לבחון נקודתית גורם מזהם מסוים באם לא בוחנים במקביל את כל התמונה המלאה.
*שימו לב – לאורך המאמר היכן שהכתב מודגש באדום ישנם קישורים למקורות המביאים סימוכין/מידע נוסף בנושא.
ראשית מיישרים קו
אנו מבקשים לדון ברצינות אודות הנושא, מתוך מטרה להגיע לחקר האמת, אך כפי שקורה בשלל תחומים, כך גם פה (ואף במיוחד פה) קשה לנהל דיון ענייני כאשר כל צד מייחס משמעות מעט שונה למונח שאינו לגמרי מוכר, וכיוון שחשוב לנו לנהל שיח ענייני לצד שקיפות מלאה, אנו מבקשים לעבור על המשמעות של כמה מונחי מפתח שההבנה שלהם קריטית להשלמת הפאזל של התמונה המלאה:
• אנרגיית ביו מסה – הפיכת חומר/פסולת אורגניים מתחדשים לאנרגיה (חום או חשמל) ע"י תהליך שריפה. ביו-מסה נחשבת לאנרגיה מתחדשת בעולם וגם בישראל (לדוגמא כאן בדו"ח של הטכניון מ2014 עובדה זו מצוינת מפורשות עם תחילת הדו"ח>>). אם כי בישראל, בשונה מאירופה, משום מה ישנה התעלמות כמעט מוחלטת מהסקטור הזה באנרגיות המתחדשות ורבים לא ממש יודעים על כך. בין החומרים המשמשים לביו-מסה ניתן למצוא: עץ, גזם, פסולת חקלאית (ממשק החי והצומח), פסולת נייר, אשפה, תבואה (קש, תירס וכד'). יש יתרון משמעותי לביומסה על פני האלטרנטיבות של שמש ורוח בהיותה מקור אנרגיה רציף שאפשר להסתמך עליו, בדומה לדלקים פוסיליים. מכיוון שכך – אנרגיית הביו מסה הינה האנרגיה המתחדשת המשמעותית ביותר בעולם כיום ומהווה יותר מ50% מבין כל האנרגיות המתחדשות. בתוך הביו-מסה נסווג את משפחת הביו-דלקים, אשר מיוצרים מביו מסה אך מפיקים נוזל או גז – ממנו לאחר מכן מפיקים אנרגיית חום או חשמל.
• ביו דלקים – הפקת נוזל דליק מתהליכי ריקבון של חומר/פסולת אורגניים (ביו-מסה). בין הדלקים המוכרים: ביו-גז, ביו-דיזל, וביו-אתנול.
• אנרגיה פוסילית / דלקים פוסיליים / דלק מאובנים – כינוי לכל הדלקים הנחצבים/נשאבים ממעמקי האדמה. העיקריים במשפחה זו הם נפט, גז טבעי ופחם אבן (יש לשים לב – פחם כרוי הינו פחם אבן/מאובנים, לעומת הפחם המשמש למנגל שהוא עשוי מעץ והינו ביו-מסה). כולם מכילים כמויות גדולות של גזי חממה וכולם נחשבים למשאבים נכחדים, כאלו שייקח להם מיליוני שנים להתחדש. נכון להיום כ-85% מהאנרגיה בעולם מיוצרת מדלקים פוסיליים, כאשר בישראל מדובר על מעל ל95% – גבוה משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD.
• התחממות גלובלית – יש כיום הסכמה די גורפת בקרב כמעט כל המדענים בעולם, כי העולם במגמת התחממות משמעותית במאתיים שנים אחרונות אשר עיקרה בהשפעת פעילות בני האדם בעולם המודרני. "משבר האקלים" עקב ההתחממות נחשב כיום אחד האיומים המשמעותיים ביותר על האנושות והעולם, ועל אף שקיימת הסכמה רחבה בקרב המדענים מרבית הציבור בעולם עדיין ספקן ואף אדיש לכך. עיקר ההתחממות הגלובלית מקורה בהתגברות "אפקט החממה", אשר נוצר ע"י הצטברות עודף גזי חממה באטמוספירה (הבעייתיים שבהם – פחמן דו-חמצני, מתאן וחמצן דו-חנקני). מהגורמים העיקריים ליצירת עודף גזי חממה באטמוספירה הינם שאיבה/חציבה של חומרים המכילים ריכוז גבוה של גזי חממה ואשר לא היו מעל פני האדמה (דלקים פוסיליים) – ועל כן הם מפרים את האיזון הטבעי של כמות גזי החממה באטמוספירה (מכיוון שאין להם מחזור פחמן כמו לצומח). העלאת ריכוז הגזים באטמוספירה מגביר את החזרת הקרינה האינפרה-אדומה וכך נוצרת התחממות יתר של פני האדמה, וכן צפיפות שכבת הגזים באטמוספירה גורמת לכליאת יתר של חום הנפלט מכדור הארץ בחזרה לכיוון השמש. בנקודה זו חשוב לציין כי גז מתאן – הגז העיקרי בגז הטבעי, בטווח של 100 שנה משפיע פי 28, ויש האומרים אף פי כמה מכך (!!!) על פוטנציאל ההתחממות הגלובלית בהשוואה לפחמן דו-חמצני בכמות זהה, מכיוון שהמתאן הינו "יעיל" יותר בלכידת החום באטמוספירה.
• מחזור הפחמן (מעגל הפחמנים בטבע) – פחמן הינו מזון יסוד של הצומח. בעת תהליך הפוטוסינתזה הצומח קולט פחמן מהאוויר ומשתמש בו כמזון לבניית גופו. את הפחמן מהאוויר לוקח העץ מתרכובת הפחמן הדו-חמצני המורכב ממולקולה אחת של פחמן ושתי מולקולות של חמצן. הצמח מפרק את התרכובת ולוקח אליו את מולקולת הפחמן ומשחרר חזרה לאוויר את מולקולות החמצן מהתרכובת (וזהו החמצן שאנחנו נושמים). כאשר העץ מת ונרקב – חל תהליך הפוך בדיוק לפוטוסינתזה בו כל הפחמן שהעץ קלט לאורך חייו משתחרר חזרה לאוויר, כשבנוסף כתוצאה מהריקבון משתחרר גז מתאן – שלא היה נוצר אילולא העץ היה נשרף בבעירה יעילה. כאשר נוצרת שריפה של חומר אורגני, אשר הינו כאמור מורכב גם מצבר פחמן אשר הצמח אגר במשך חייו – הבעירה לוקחת חמצן מהאוויר לצורך השריפה ומייצרת תרכובת פחמן דו-חמצני (פחמן מהחומר הנשרף, ומולקולות חמצן מהחמצן הנדרש לבעירה). כאשר הבעירה לא יעילה, דהיינו שאין לה מספיק חמצן – תיווצר תרכובת של פחמן חד-חמצני (עם מולקולת חמצן אחת בלבד – עקב חוסר בחמצן), הפחמן החד-חמצני הינו רעיל במיוחד לבני אדם ומכונה "הרוצח השקט" (תהליך שריפה זה דומה גם בשריפת דלקים פוסיליים אשר נצרכים לחמצן לבעירה ומשחררים איתו פחמן לאטמוספירה כפחמן דו-חמצני או פחמן חד-חמצני). למעשה אנו רואים נתון חשוב כי העץ פולט פחות גזי חממה כאשר הוא נשרף בבעירה יעילה ונצילה – מאשר כאשר הוא נרקב באופן טבעי בטבע.
נסכם בקצרה כיצד מתקיים מחזור הפחמן: העץ קולט פחמן דו-חמצני, לוקח את הפחמן לקיומו (ומשחרר חזרה את החמצן), בהמשך העץ נרקב או נשרף והפחמן שאגר משתחרר בחזרה לאוויר – וחוזר לשמש כמזון לצומח הקיים.
• יעילות אנרגטית – שימוש יעיל באנרגיה. כאשר אנו מפיקים אנרגיה מחומר ישנו אתגר למקסם את כמות האנרגיה המופקת מאותו חומר. לצורך העניין אם על ליטר דלק נייצר פעם אחת אנרגיה לנסיעה של 10 ק"מ, ובמקרה אחר נצליח על ליטר דלק לייצר אנרגיה ל12 ק"מ – הצלחנו לייצר אנרגיה ביעילות גבוהה יותר. אותו דבר בחשמל, מוצר אחד יתן את תפוקה X ב100 וואט, ומוצר אחר יתן את תפוקה X ב50 וואט – המוצר השני יעיל פי 2 מהמוצר הראשון (בחשמל ישנו גם נושא של אובדן חשמל ברשת עקב הולכתו למרחקים ארוכים – שזו עוד דוגמא ליעילות אנרגטית אך מכיוון אחר). דוגמא שלישית – קמין עץ: קמין אחד יצליח להפיק 3 קילוואט מ1 ק"ג עץ, וקמין אחר מתקדם יותר יצליח להפיק 5 קילוואט מ1 ק"ג עץ.
• נצילות – נצילות היא היחס בין התפוקה שמתקבלת בהפקת האנרגיה לבין סך התפוקה שאנחנו בפועל נהנים ממנה. זאת אומרת, שאם לדוגמא קמין מייצר 10 קילוואט Input בתוך תא הבעירה, אבל אל הבית הוא יקרין כ5 קילוואט Output. במקרה זה הנצילות תהיה 50% בלבד – שזאת אומרת שהקמין 50% מאנרגיית החום שהוא מייצר הוא מבזבז החוצה לסביבה דרך הארובה ורק מחצית מהאנרגיה שהפיק מחממת בפועל את הבית. לעומת זאת – קמין עם נצילות גבוהה יצליח על כל 10 קילוואט Input לייצר אף 9.5 קילוואט Output, דהיינו 95% ניצולת! עד כדי כך זה משמעותי.
• זיהום אוויר (נשימתי) – זיהום האוויר נחלק ל2 קטגוריות:
1. זיהום גזים – גזים הנפלטים לאוויר אשר חלקם רעילים מאוד, וחלקם מייצרים נזק סביבתי גדול. בין מזהמי הגזים ניתן למצוא תרכובות אורגניות שונות (פחמימנים), בנזן, פחמן חד-חמצני (CO), תחמוצות גפרית, אוזון O3, תחמוצות חנקן, אמוניה, חומרי הדברה וגזים נוספים.
2. זיהום חלקיקי – חלקיקי חומר מוצק זעירים המתחלקים בעיקר ל2 דרגות. PM10 – חלקיקים זעירים עד 10 מיקרומטר אשר נעצרים לרוב בסינון מערכות הנשימה העליונות (אף וגרון). PM2.5 חלקיקים זעירים מאוד עד 2.5 מיקרומטר אשר מסוגלים לעבור את הסינון במערכות הנשימה.
החלקיקים הזעירים נמצאים כל הזמן באוויר בריכוז מסוים, ומקורם הינו בין בתהליכים סביבתיים טבעיים הגורמים לפליטה של חלקיקים (כגון סופות אבק, שריפות, התפרצויות געשיות ואבקות פרחים), ובין בתהליכים מעשה ידי אדם כגון שריפת דלקים מכל הסוגים, עיבודי קרקע חקלאית, חציבות/קידוחים בקרקע.
מזהם / לא מזהם / סביבתי - הפרדוקס המבלבל
כיצד זה קורה כשאנחנו שומעים על אותו חומר/מוצר מצד אחד האשמות עד כמה הוא מזהם, ומצד שני עד כמה הוא נקי או סביבתי? זו לא טעות, זהו פרדוקס מובנה בעולם שהוא לא אוטופי. בעולם אוטופי היינו יכולים לבחור רק באופציות שהן 100% טובות מכל בחינה. בעולם המציאותי – אנחנו צריכים גם להתפשר, כאשר מה שצריך להוליך אותנו הוא שמירת האיזון של רמת הנזק מול רמת התועלת ומול האופציות החלופיות הקיימות.
דוגמא אחת (זיהום גזים):
אם היינו מבינים שכל פעם כשאנחנו מניעים את הרכב שאנחנו מייצרים חורבן לדורות הבאים – היה קשה לנו לחיות עם התחושה הזו. אבל הרי רכבים הינם אחד הגורמים המשמעותיים ביותר להתחממות הגלובלית ואחראים לכ30% מפליטת הCo2 באירופה ובארה"ב – אז למה זה לא עוצר אותנו? האם יכול להיות אפילו שאנחנו מעלים בדעתנו שרכב כלל לא מזיק לסביבה? אם נהיה כנים עם עצמנו – האמת, זה לרוב לא ממש מעסיק אותנו.
הסיבה היא כי אנחנו פשוט לא כ"כ מרגישים את גזי הפליטה הרעילים והמזיקים הנפלטים משריפת הדלקים, מכיוון שגזי הפליטה האלו מכילים יחסית רמת חלקיקים נמוכה ולכן ריחם כמעט ואינו מורגש – ולכן אנחנו עשויים לטעות ולהתייחס אליהם אף כסביבתיים, כאשר הנוחות שלנו היא השיקול המרכזי. ומצד שני – נניח שזה כן היה מפריע לנו, האם הדבר הנכון היה לבחור שלא לנסוע יותר ברכב? לא בהכרח, כרגע. אולי יום אחד יהיו כאן רכבים שנוסעים רק על אנרגיית השמש, או שיהיו מספיק ביו-דלקים זמינים במחיר דומה לבנזין וסולר. אבל עד אז – לא נכון עבורנו בהכרח להפסיק שימוש ולפגוע באופן משמעותי באיכות חיינו עד שימצא הפתרון האופטימלי. מאידך – מחובתנו היא לחתור לשיפור מתמיד.
דוגמא שניה (זיהום חלקיקי):
נניח שהבנו ששריפת דלקים פוסיליים הינה אחת הסכנות הכי גדולות לאנושות בטווח הזמן הלא מאוד רחוק – האם נחפש ונעודד שימוש בחומרים אורגניים הגדלים מעל פני האדמה כדוגמת ביו-מסה לייצור אנרגיה? ואף בביתנו שלנו? האם יכול להיות שלמרות שנבין את חשיבות הדבר, את הבעיה ואת הפתרון – עדיין נבחר דווקא בפתרון המזיק יותר לכולנו? והאם יכול להיות שלפתרון הסביבתי יותר נקבע בנחרצות שהוא מזהם ומזיק? התשובה היא שבהחלט כן. ולמה? כי שריפת חומרים אורגניים (ביו-מסה – מוצקים) עשויה לייצר ריח סביבתי חזק יותר שיורגש, יפריע ויהיה במודעות שלנו. עד כמה ניתן יהיה לשכנע אותנו לעשות שימוש במשהו שבתחושה מרגיש לנו מזיק או פרימיטיבי? אם לא הורגלנו בדבר – יהיה לא קל לשכנע אותנו, זה מפריע לנו! למרות שיכול להיות שאנחנו כאן מפספסים בענק ובמובן מסוים ממש עוצמים עיניים ומסתכלים דרך החור של הגרוש.
אז מה עושים כאשר יש לנו במשוואה שני שחקנים שהם שניהם מצד אחד מזהמים ומצד שני סביבתיים? האם יכולה להיות בכלל הכרעה? התשובה מורכבת – אך אנו מאמינים שהדרך הנכונה לפתרון היא דרך האמצע, האיזון בין השניים והמיטוב של כל גורם לרמת הזיהום המינימלית. אך תיכף נראה שבהקשר של הטווח הארוך – בעולם כבר יש הכרעה ברורה מי ימשיך איתנו לעתיד, ומי יקבר בדפי ההיסטוריה.
איזונים
המצב בעולם כיום לא מזהיר. משבר האקלים מתחיל לתת את אותותיו וישנה הסכמה רחבה בעניין שחייבים להתחיל לפעול ומהר.
במהלך ה-20 שנה האחרונות החלה תנועה בארה"ב לקידום פתרון להאטה מיידית של ההתחממות הגלובלית. המחקר גובש לכדי הסכם רשמי המציג תוכנית להפחתה דרסטית בשימוש בדלקים פוסיליים, כאשר היעד הסופי הוא 0 שימוש בדלקים פוסיליים, ומנגד מציאת פתרונות עבודה לאלו המתפרנסים מהענף העצום. דהיינו – ליצור את השינוי החד אבל להשאיר כמה שפחות פצועים בדרך. נציין כבר כאן במאמר מוסגר כי כחלק מהמהלך (וכן בכדי להפחית את הזיהום החלקיקי) מדינות רבות בארה"ב החלו בעשור האחרון לסבסד בסכומים משמעותיים רכישה של קמיני עץ מתקדמים עם בעירה נקייה. ולאחרונה, בינואר 2021 עדכנו את סכום המענק ל26% מסכום הרכישה וההתקנה – ללא מגבלת תקציב!
בדצמבר 2019 מועצת האיחוד האירופי קיבלה החלטה להצטרף למהלך של הGreen New Deal והציבה יעד שאפתני ביותר – עד שנת 2050 יעד של 0 שימוש בדלקים פוסיליים באירופה. תוך 30 שנה – 0 שימוש בדלקים פוסיליים! איך עושים את זה? מעבר קיצוני וחד לשיפור הנצילות מחד, ועידוד העצמת השימוש באנרגיות מתחדשות מאידך, ובפרט ביו-מסה.
תקציבי ענק לסבסוד בידוד בתים מחדש לחסכון באנרגיה, סבסוד הסבת תחנות כח לייצור חשמל מדלקים פוסיליים לביו-מסה, תקצוב פרויקטים להקמת חוות טורבינות רוח ואנרגיה סולארית – אלו חלק קטן מהרשימה הארוכה. ויש פרט חשוב נוסף ומעניין מאוד שקשור ישירות לנושא המאמר – מדינות באיחוד האירופאי מסבסדות מעל 50% ואף עד 80% באזורים מסוימים מעלות רכישה והתקנה של קמין ביו-מסה לחימום הבית, העובד על עץ או פלט שעומד בסטנדרטים הנדרשים! הסיבסוד מגיע אף עד 5000 יורו למשפחה! אתם מבינים את המשמעות? אם הייתם עכשיו רוכשים קמין על עצים לבית כולל התקנה ב20 אלף שח, הייתם מקבלים סבסוד מהממשלה דרך מיסים של בין 10 ל-16 אלף שח! (לינק לדוגמא לאתר המפרט את המענקים באיטליה>>)
למה הם עושים את זה? מה – היתכן ששריפת עץ הכה מושמצת לאחרונה הינה אנרגיה ירוקה שיש לעודד שימוש בה? מה לגבי הזיהום החלקיקי והריח שמפריע לחלק מהאנשים? מה לגבי הסכנות של הזיהום החלקיקי שקמיני עץ מייצרים? אז צריך לעצור רגע ולהבין מה המשמעות של קמינים באירופה הקרה.
צריך לזכור – באירופה אחוז הקמינים באוכלוסייה הוא גבוה מאוד, הוא עמוק בתרבות, ישנם אזורים שכמעט בכל בית ואף בכל דירה יש קמין – ריכוז הקמינים באזורים עירוניים אלו הוא באלפי אחוזים יותר מבישראל. האירופאים כבר עשרות שנים מבצעים מחקרים בתחום קמיני העץ וחוללו לא מעט מהפכות בתחום – בעוד אצלנו בישראל, שאחוז הקמינים יחסית מאוד נמוך ביחס לאוכלוסייה – מי בכלל חשב על זה עד לאחרונה. איזה ידע צברנו בתחום? כשרוצים ללמוד סייבר – הולכים ללמוד מהישראלים. אבל כשרוצים ללמוד קמינים – הולכים לאירופאים. הם עידן ועידנים לפנינו בידע ובניסיון בקמינים, ורואים עצמם בחוד החנית להובלת המהפכה לביו-אנרגיה. הם בהחלט מודעים גם לבעיות הזיהום החלקיקי, ולכן הגדירו תקן ברור מאוד של כמות חלקיקים אשר קמין יכול לפלוט, רק כאשר הוכיחו וראו שניתן להגיע לרמת בעירה נקיה שכזו – ורק אם הקמין בוער באופן אופטימלי וכמעט ואינו מזהם חלקיקית ע"פ התקן – הוא יסובסד, ובסכומים מאוד משמעותיים. אז נכון – זה לא 100% לא מזהם, אבל כיום בעולם מתחילים להבין שבמובן מסוים עדיף להדליק קמין עצים בבית מאשר להניע את הרכב המתודלק בבנזין שלנו, או לחילופין "להניע" את המזגן ה"מתודלק" למעשה מתחנות הכח המייצרות את ה"חשמל הפוסילי" מדלקים פוסיליים. חשוב להכיר כי עיקר הבעיה של הזיהום החלקיקי מקמינים, בארץ ובעולם, הינה קמינים לא תקניים, שהינם קמינים ישנים או קמינים זולים מייצור מקומי שאין שום אכיפה לגביהם. כל קמין מיובא כיום עובר אישור תקן במכון התקנים הישראלי כי הוא בוער נקי ופולט כמות מינימלית של חלקיקים, אך קמינים שמיוצרים בארץ אינם עוברים שום בדיקה.
אבל רגע - האם בישראל שמעתם על זה בכלל איפשהו?! איפה אנחנו בכל הסיפור הזה?
בישראל, לצערנו, אין איזון. אין אפילו מודעות ושיח! הידעתם שמעל 95% מהחשמל בארץ מיוצר מדלקים פוסיליים ורק כ3.7% בלבד מאנרגיות מתחדשות? (נכון לשנת 2019 ע"פ דו"ח משרד האנרגיה).
כאשר אנו פוזלים הצידה למדינות ה-OECD ניתן לראות ממוצע של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות העומד כבר על כ12.5% ועולה בקצב מהיר מאוד (היעד שלהם הוא 50% עד 2030). כבר שנים בארץ שיודעים על הבעיה אך לא ממש מצליחים לשנות את המגמה. בדצמבר 2020 בוועידת האקלים הבינלאומית ראש ממשלת ישראל נתניהו הצהיר כי "ישראל מחויבת לחלוטין למעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2050" – אך בפועל לא ממש התווה תוכנית פעולה ממשית וישימה, והדברים גררו ביקורת רבה מצד הארגונים הפועלים להגנת הסביבה. עד 2020 היעד שהוגדר היה 10% אנרגיות מתחדשות אך בפועל לא הושגה אפילו תוצאה של 5%. מה אנחנו עושים לא נכון שמשאיר אותנו מאחור? האם במקום להשקיע באנרגיות מתחדשות אנחנו דווקא חומדים משאבי טבע של גז טבעי שנתגלו לאחרונה ומעודדים את צריכתו, בזמן שבשאר העולם מציבים יעדים להפחתת השימוש בגז טבעי ושאר הדלקים הפוסיליים? האם יש מישהו שרוצה שנחשוב שביו-מסה זהו אמצעי הפקת אנרגיה מזהם ביותר ומשחיר את שמו ברבים כסכנה בריאותית ובמקום להפחית בצריכת החשמל הפוסילי אנחנו רק מגבירים את השימוש בו? או שסתם נכנסנו לאדישות על זרי הדפנה ואנחנו רואים ומריחים רק בתוך ד' אמותינו ולא רואים קדימה אל העתיד של ילדינו? נכון – גז טבעי במובנים מסוימים טוב יותר מאשר פחם אבן, בעיקר מבחינת זיהום חלקיקי. אבל כשהנושא הוא משבר האקלים – זו בסוף אותה גברת בשינוי אדרת, ומבחינת משבר האקלים – היא אף גרועה ממנה בעשרות מונים כמו שהסברנו למעלה.
אוקי, ישראל מאחור. מה אנחנו יכולים לעשות בינתיים ולא לשבת בחיבוק ידיים?
פשוט מאוד. אנחנו צריכים לייצר טרנד של אנרגיה מתחדשת! כל אנרגיה מתחדשת זמינה שאנחנו יכולים לקדם את השימוש בה, ולצרוך פחות "חשמל פוסילי" ככל האפשר.
רכב חשמלי העובד על "חשמל פוסילי" שזהו כמעט החשמל היחידי שזמין כיום – לא ממש מקדם אותנו. אבל רכב העובד על ביו-גז או ביו-דיזל (שהינם ביו-דלקים) מקדם אותנו. קולטים סולאריים על הגג לחימום מים או לייצור חשמל – גם אם זה לא מי יודע מה משתלם כלכלית, ללכת על זה! לצאת מנקודת ההנחה שיש לנו חובה אישית להשקיע גם בסביבה מתוקף היותנו חיים על פני כדור הארץ.
וכאן דוקא, יש לנו נקודה חשובה מאוד להסב אליה את תשומת לבכם. שאלה פשוטה, שבכל בית די יודעים עליה את התשובה בשלוף כי היא הרי מכאיבה בכיס… מהו אחד מצרכני החשמל המשמעותיים והיקרים ביותר בבית שלכם? האם ניחשנו נכון שהתשובה היא – חימום הבית בחורף?
העובדה היא שחלק ניכר מה"חשמל הפוסילי" שאנחנו צורכים במהלך השנה הולך לחימום הבית בחודשי החורף. עכשיו תחשבו רגע, באמת, מה המשמעות של להתחיל לחמם את הבית עם קמין עץ או פלט? בכמה זה יצמצם את צריכת החשמל השנתית שלכם? בעשרות אחוזים! הבנתם עכשיו למה האירופאים מוכנים לשלם כסף כדי שלשכניהם יהיה קמין ביו-מסה בבית? ועד כמה זה יכול להשפיע על הפחתת השימוש בדלקים פוסיליים בקרב האוכלוסייה?
התו הירוק של רוקח - קמינים עם בעירה מתקדמת ונקיה עם מינימום פליטת חלקיקים וריח
מעל 40 שנה שאנחנו ברוקח מתמחים בתחום הקמינים ומובילים את הקדמה הטכנולוגית והבשורה הירוקה בתחום. ראינו והרגשנו את ההתפתחות הטכנולוגית המדהימה בתחום קמיני העץ. ראינו פעם אחר פעם את השינוי לאחר החלפת קמין ישן בן עשרות שנים, או קמין מאולתר תוצרת הארץ – לקמין מודרני מתקדם. הבדל שמים וארץ. אם בקמין ישן היה צריך לדפוק על הארובה מדי שבוע ולפנות את גושי העטרן הרבים, ולנקות את הארובה בתדירות גבוהה – כיום בקמין מתקדם בשימוש נכון כמעט אין עטרן בארובה גם לאחר מספר שנים! אם בקמין ישן היה ענן עשן סמיך מעל הבית באופן קבוע – כיום עם קמין מתקדם כמעט ולא ניתן להבחין או להרגיש שיש בכלל קמין עצים דולק בתוך הבית! אין פליטת עשן ויזואלית לאורך מרבית היום! הניצולת ואיכות השריפה כ"כ גבוהות כך שכמעט ואין חלקיקים בעשן, ולכן הוא שקוף וללא ריח. ויש עוד בונוסים: זמני בעירה ארוכים במיוחד, הרבה פחות אפר שנשאר כי העץ נשרף באופן יסודי יותר, ולכן הרבה פחות התעסקות בהדלקה, ניקוי וטעינת עץ. והחום? הרבה יותר חום הביתה בהרבה פחות עץ. חיסכון משמעותי בעץ של אף מעל 50% מול קמין ישן או קמין לא תקני – ותפוקת חום גבוהה יותר משמעותית. זו מהפכה סביבתית בפני עצמה! רוצים לחסוך באמת? קונים קמין מתקדם על אף שהוא כביכול "יקר", משקיעים יותר ברכישה הראשונית, וחוסכים משמעותית בהוצאה השוטפת לשנים קדימה, עד לכדי רמה של כיסוי הרכישה תוך שנים ספורות רק בחסכון בעץ.
מתחשבים בסביבה ובסובבים
אם חשובה לכם טובת הסביבה ולקיחת אחריות על עתיד ילדינו, ולצד זאת חשובה לכם גם טובת הסובבים הגרים אליכם בשכנות – זה יכול בהחלט ללכת ביחד. רכישת קמין עץ מתקדם לחימום הבית, בין אם הוא עובד על עץ ובין אם הוא עובד על פלט – יכול לייצר אימפקט לא קטן על הפחתת השימוש בדלקים פוסיליים בישראל, ומאידך לאפשר סביבה נעימה ואוויר נקי יותר לשכנכם. כמובן – עליכם גם להפעיל אותו נכון ואנחנו כאן בכדי להדריך אתכם על כך. עץ רטוב מעל 20% לחות – אסור לשימוש. וכל שכן שאריות עץ המכילות דבקים, חומרים כימיים כמו מעכבי בעירה, פורמייקה – שהינם אסורים בהחלט! רק עץ יבש ונקי בלבד! בעבודה נכונה, גם אם אין לכם את הקמין המתקדם ביותר, תוכלו להביא את את הקמין לבעירה יעילה וכמעט ללא פליטה לסביבה.
אז איך יודעים לבחור את הקמין הסביבתי ביותר? חפשו את התו הירוק עם הדירוג הגבוה של רוקח EcoPlus! אנחנו כאן בשבילכם לכל שאלה.
ואם אתם רוצים ללמוד איך לתפעל קמין עץ כמו מקצוענים עם מינימום עשן – מוזמנים בחום לקרוא את המדריך החדשני שלנו איך לתפעל קמין עצים הכי נכון>>
